<h1>ראבי"ה סימן תפ"ט</h1>
<h2>דף מג:</h2>
כל מחמצת וכו' לרבות את הנשים והשתא דאיתרבו לאכילת חמץ איתרבו נמי לאכילת מצה דאמר רבי אלעזר נשים חייבות באכילת מצה דבר תורה שנאמר לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים וגו' כל שישנו בבל תאכל חמץ ישנו בקום עשה אכול מצה וכו' והוא הדין שחייבת באכילת מרור דכתיב [במדבר ט'] על מצות ומרורים יאכלוהו. וקיימא לן כרבא דאמר בפרק בתרא [ק"כ ע"א] מרור בזמן הזה דרבנן, ואפילו לאנשים, מצה דאורייתא. ואין לשאול למה לא נקיש מרור למצה ויהיו שניהם דאורייתא, דאם כן יאכלוהו הקישא דפסח למאי אתא. ולהפך לא נאמר ההיקש לפטור הנשים מאכילת חמץ, דכל היכא דאיכא לאקושי לחומרא ולקולא לחומרא מקשינן. ובתוספתא [פ"ב הט"ו] תניא החזרת והמצה והפסח לילה הראשון חובה ובשאר ימים רשות רבי שמעון אומר לאנשים חובה ולנשים רשות. ובפרק האשה [צ"א ע"ב] מייתי לה, ופרכינן לרבי שמעון לית ליה הא דאמר רבי אלעזר נשים חייבות וכו', ומשני אלא תימא רבי שמעון פסח לאנשים חובה ולנשים רשות, אבל מצה ומרור מודה אף לנשים חובה. ונשים חייבות נמי בארבע כוסות שאף הן היו באותו הנס.
